יעקב ברגר
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. | |
 | |
| ברגר, 1938 | |
| לידה |
1907 תרס"ז ינדז'יוב, האימפריה הרוסית (בתחומי פולין של ימינו)  |
|---|---|
| נהרג |
26 במרץ 1938 (בגיל 31 בערך) חניתה, פלשתינה (א"י)  |
| מקום קבורה | רמת רחל |
| תאריך עלייה | 1926 |
| מדינה | פלשתינה (א"י) |
| תקופת הפעילות | 1929–1938 (כ־9 שנים) |
| דרגה | טוראי |
יעקב ברגר (תרס"ז, 1907, ינדז'יוב שבאימפריה הרוסית (בתחומי פולין של ימינו) – כ"ג באדר ב' תרצ"ח, 26 במרץ 1938) היה מנהיג פועלים ציוני וחבר פעיל ב"הגנה".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוריו של יעקב, גניה וקלמן ברגר, היו אמידים ותמכו בתנועה הציונית ובמפעלי ציבור יהודיים. השכלה יסודית למד בעזרת מורה פרטי בבית. בגיל שלוש עשרה החל ללמוד בגימנסיה. יעקב היה מקובל ואהוב על חבריו. הוא לא מצא סיפוק אצל חבריו הפולנים, נסע בגיל שש עשרה כדי להצטרף ל"שומר הצעיר" בעיר המחוז והקים סניף של התנועה בינדז'יוב. בית הספר דרש ממנו לעזוב את תנועת השומר הצעיר אבל יעקב עזב את הגימנסיה ללא היסוס והחל להתכונן לעלייה לארץ ישראל. למד עברית וארגן את חבריו לעלייה לישראל.
בשנת 1925, בגיל 17, יזם הקמת הכשרה חקלאית בכפר סנדזיוביצ'ו. באסרו חג הפסח יצא יעקב עם קבוצת חברים להכשרה. החבורה נקראה "הכנופיה". תנאי העבודה היו קשים והעבודה קשה ויעקב ברגר שימש דוגמה לחבריו באופטימיות שלו וביכולת להתמודד עם הקשיים. יעקב עלה לארץ ישראל בשנת 1926. תחילה לן על שפת הים עד שמצא מקום באורוות פרדות אליה נכנס בהסתר. יעקב נהג לטייל ברגל ברחבי הארץ והתאהב בה. לאחר זמן מה עלה לירושלים במשאית ועבד בה בעבודות מזדמנות ובסבלות.
יעקב ברגר הצטרף לארגון ההגנה. החל לעבוד במחלקת הטלפון והצטיין בעבודתו תוך הפגנת תפיסה מהירה ויחסי אנוש טובים וחמים. אחר כך החל לעבוד בעבודה קבועה בחברת החשמל הירושלמית. במאורעות תרפ"ט 1929, התמסר להגנה. יעקב, יחד עם קבוצת חברים שהפעיל, הדף ופיזר את הפורעים ליד שער ציון בירושלים. היה פעיל בתנועת הפועלים ועמד בראש משימות רבות. בשנת 1932 נסע לתל אביב לארגן את פעולת "הסדרן" למרות שנאלץ לעזוב לשם כך את מקום עבודתו וכתוצאה מכך הורע מצבו הכלכלי. עזב גם מקום עבודה חדש שמצא על מנת להיחלץ למשימת שמירה באזור עמק החולה.
בעמק החולה לקה בקדחת וחזר לירושלים. במהלך המאורעות של שנת 1933 אושפז בבית החולים הדסה בגלל מחלת הדיזנטריה. עזב את בית החולים בערמה לאחר שהשיג את בגדיו וזאת כדי להשתתף בפעולות נגד כנופיות ערביות. במאורעות 1936 היה פעיל, מעודד, מארגן, מנחה ומתעקש להשתתף בפעולות ממש מול התוקפים. אנשי השכונות האמינו בו והעריצו אותו. היה בן בית בקיבוץ רמת רחל שם גרו רבים מחבריו ובה התקיימו פעולות הדרכה ואימונים של ארגון ההגנה בהם נטל חלק פעיל. למד ערבית וידע לקשור קשרי ידידות עם רעיו הערבים.
נפילתו בקרב ומותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1938 נמנה עם העולים לחניתה. העלייה לחניתה נועדה להחזיק במקום תקופה ממושכת נגד פעולת הכנופיות.
בלילה הראשון לעלייה למקום, היישוב הותקף. התחולל קרב, ויעקב ברגר רץ מנקודה לנקודה כדי לכוון את אש המגנים. יעקב הלך לבקר עמדה ולברר מה מצבה ובדרך חזרה נפגע, וכדור חדר לרגלו. תחילה לא העריכו את חומרת הפציעה אך מצבו התדרדר. יעקב אושפז חמישה ימים בבית חולים בחיפה ונפטר מקריש דם לאחר שרגלו נקטעה. ארונו הועבר במכונית מחיפה לירושלים ומסע הלוויה יצא לקיבוץ רמת רחל, שם הובא למנוחות.
כשנודע דבר מותו של יעקב יצאו מקצת מחבריו לחיפה, אחרים יצאו לקראת הארון לתל אביב או לשער הגיא. בין פועלי חברת החשמל שיצאו לקדם את הארון היו גם חבריו הערבים לעבודה. יציאת הלוויה של יעקב ברגר הועברה מחצר בית החולים הדסה בירושלים לחצר בית הספר אליאנס כדי שיהיה מקום לקהל הרב של אלפי מלווים. בכניסה לחצר עמדו משמרות כבוד, הוקמה במה עליה הוצב הארון ולרגליה זרי פרחים. הארון היה עטוף בדגל הלאום. יצחק בן-צבי נשא דברי הספד בשם המוסדות הלאומיים. המוני מלווים המתינו לאורך רחוב המלך ג'ורג' בו עבר מסע ההלוויה. ברמת רחל הספידו ליעקב ברגר א. רבינוביץ', רחל ינאית וחברו רוזובסקי.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסף אבידר, בדרך לצה"ל, זכרונות אלוף אבידר. הוצאת מערכות, משרד הביטחון. 1970
- ברסלבסקי מ. ואנשי חניתה. חניתה, 192 עמודים. הוצאת המרכז לנוער של הסתדרות העובדים. תרצ"ט 1939
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קורות החיים של יעקב ברגר, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- תמונות מהלווייתו של ברגר ברמת רחל, מתוך מאגר התמונות של אוניברסיטת הרווארד
- י. ד., יעקב ברגר, דבר, 3 באפריל 1938
